יהודים מארץ ישראל

הפעם בהרכב חסר במיוחד - ארי קרופניק ואודי מנור מנסים לברר את השאלה אודות ההיסטוריה הרחוקה ההיא, שכמובן היא לא עד כדי כך רחוקה, כי פערים תמוהים בין דימוי להיסטוריה מתקיימים גם ברגעים אלה

ומעיין שוב במילואים

מעיין מנבא מלחמת עולם ממש בקרוב ותוהה האם ישראל ערוכה לתרחיש.ארי סבור שעד שלא נדע מה אנחנו רוצים נמשיך להראות כפי שאנחנו נראים.אודי סבור שאין דרך חד משמעית לדעת מה אנחנו רוצים ולכן גם ספרטה גם אתונה.ארי סבור שלא סביר שתהיה מלחמת עולם אבל בכל אופן מציע שנתנהג בהתאם לכלל.ומדוע תמונה של איינשטיין? גם כי הוא היה חכם, גם כי אמר מה שאמר על מלחמת העולם הרביעית, וגם כי היה לו חוש הומור. וגם כי כמעט גם הוא היה יהודי מארץ ישראל.

והפעם מתארח אצלנו ד"ר מרדכי קידר

מה בין חזון לתכנית עבודה?מה בין חזון לנבואה?מה בין חזונות ל"פתרונות"?מה בין ברית גורל לברית ייעוד?עד כמה צודק החכם באדם שאמר שבאין חזון יפרע עם?

וגם הפעם מתארח ישעיה רוזנמן, והנה מעט קישורים לעניינים שנזכרו בפרק

https://udimanor.blogspot.com/search?q=%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C+%D7%A7%D7%95%D7%A7

https://www.makorrishon.co.il/magazine/people/article/175368

מה זה ומה היחס שלה לציוויליזציות אחרות, ההודית למשל. הפעם מתארח ישעיה רוזנמן, שבין השאר שימש כמתורגמן לשר האוצר סמוטריץ' בביקורו בהודו, במסגרת חיזוק הקשרים בין שתי המדינות

מעיין כהנוב, ארי קרופניק, אודי מנור ואלכס גרינברג דנים באופן מעט בלתי יציב על יציבות והתייצבות

והפעם מתארח אצלנו ד"ר חנן שי, והדיון הולך לכמה וכמה מישורים, ביניהם המעמד של המשפט הבינלאומי והאם הוא בכלל קיים (לא ממש) והאם הוא רלבנטי (לגמרי לא), וגם דיון בענייני מושגים, מה ההבדל בין כיבוש לכיתור ומדוע רוב העוסקים במלאכה לא מכירים את העמדות הרשמיות בנושאים הללו.

ארי קרופניק מסביר מה ההבדל בין סתם קוים לגבולות מוסכמים, עונה על השאלה מתי הסתיימה מלחמת העולם השנייה (לא, לא ב-1945), ומשם אנו ממשיכים לסוריה, כשאלכס מסביר מדוע כרגיל המחשבה "המערבית" בענייני המזרח התיכון מוטעית בדרך כלל, וכמה חבל שיגאל אלון לא מלמד כאן היסטוריה אסטרטגיה מדינאות וכיו"ב.

אלכס גרינברג, אודי מנור, ארי קרופניק

אודי מנור, אלכס גרינברג וארי קרופניק בשיחה חופשית על המלחמה

בפרק זה משוחחים ארי קרופניק, אלכס גרינברג ואודי מנור על חוקה. גם כמושג מוכר ונפוץ וחשוב בשיח הציבורי ברחבי העולם, כולל ברוסיה, בארה"ב, בצרפת, בבריטניה, בפקיסטן, באיראן ובארגנטינה, וגם בהקשר הישראלי ההיסטורי והאקטואלי.

ספויילר: לדעתנו יש בישראל חוקה במובן העמוק של המושג, ולדעתנו הדרך לשפר אותה ולהשלים את החסר בה, היא אותה דרך ששימשה את ישראל מראשיתה ('פשרת הררי', עם הדגש על 'פשרה' כי הררי כבר לא איתנו, אבל המציאות ממש כן, וכל הזמן, והיא לא סובלת קיצורי דרך)

ארי קרופניק, אודי מנור, אלכס גרינברג ובעיקר מעיין כהנוב, משוחחים על כוחו של היאוש, ובין השאר מקריאים פעמיים את הקטע האלמותי של ברנר, לאמור:

החיים רעים אבל תמיד סודיים… המות רע.

העולם מסוכסך, אבל גם מגוון, ולפעמים יפה.

האדם אומלל, אבל יש והוא גם נהדר.

לעם ישראל, מצד חוקי ההגיון, אין עתיד.

צריך, בכל זאת, לעבוד.

כל זמן שנשמתך בך, יש מעשים נשגבים ויש רגעים מרוממים.

תחי העבודה העברית האנושית!

ארי קרופניק, אודי מנור ואלכס גרינברג ממשיכים לברר מושגים

בפרק זה, ארי קרופניק, אודי מנור ואלכס גרינברג, דיברנו על מקס ובר, על מקיאוולי, על לואי ה-14, על הנדסה, ברגים, רפובליקת ווימאר ועל 'העכשוויזם' בישראל ובעוד מקומות, כשבחלל מרחפת הבחנתו של וובר שאין לה תחליף: בין מוסר הכוונה למוסר האחריות. המשך יבוא

אלכס גרינברג מסביר את התמונה האזורית ואנחנו, ארי קרופניק ואודי מנור, שואלים שאלות

שיחה ראשונה, בהשתתפות ארבעתנו, ארי קרופניק, מעיין כהנוב, אודי מנור ואלכס גרינברג על נושא עצום וחשוב מאין כמותו: כלכלה. נושא שהוא כל כולו ערכים. כלכליים, חברתיים ופוליטיים. ותרבותיים. מתחילים בבראשית, ודרך אגדות בתלמוד מגיעים עד לקוסם מארץ עוץ

מה היא ריבונות, מה שורשיה ההיסטוריים, מה תפקידה היום, בכלל ובהקשרנו בפרט

פותח ארי קרופניק, מגיבים מעיין כהנוב, אודי מנור, אלכס גרינברג

האם יהודים בכלל רוצים את ארץ ישראל? מה משמעות הטענה שארץ ישראל נקנית ביסורים? למה התכוון בורוכוב כשדיבר על חובת היהודים לעבור תהליך של טריטוריאליזציה ואיך זה קשור לאחד השירים הנפלאים של הדייר-סטרייטס בכלל ושל מארק נופלר בפרט? מה עושים כדי לשנות את המציאות העגומה שיש המכנים אותה 'גטו' יהודי בארץ ישראל?