תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

תכנית המדע הפופולארית "תפסת מרובה" משלבת הרבה מדע והרבה הומורוהפעם הצבע האדום. איך אנחנו רואים כל כך הרבה צבעים כשיש לנו רק 3 קולטנים. למה הצבע האדום לא באמת קיים במציאות? מה הקשר בין אדום לירוק ולמה מניפים לשור דגל בצבע אדום אם ממלא הראייה שלו היא דיכרומטית והוא מתקשה להבחין בצבעים.

בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול וד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה.

בפרק מתארחים: טלי קונדאט דוקטורנטית בביה"ס למדעי המוח ובביה"ס לפסיכולוגיה, אוני' תל אביב ד"ר אביבית אגם דאלי מרצה וחוקרת תרבות חזותית ואוצרת אמנות עצמאית איגור ארמיאץ', זואולוג ופעיל סביבתי פרופ' זהר עמר, אונ' בר אילן ד״ר חגית קריק, חברת סגל במרכז מנדל למנהיגות בנגב מרואיין בהפתעה - תגלו בתכנית

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

כיצד מהפכת ה-AI תשפיע על המשטרים הדמוקרטיים בעולם. הייתם רוצים שבינות מלאכותיות ייצגו אתכם בכנסת? יצביעו עבורכם ובשמכם? או אולי פשוט ישלטו במין האנושי - אבל כדיקטטורים רחומים שמתחשבים בכולם? בפרק ראיינו את דוקטור תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שהציעה מודלים חדשים ומהפכניים לדמוקרטיה שמבוססים על ההבנה שבקרוב כבר לא נהיה המין התבוני ביותר על פני כדור-הארץ - ואיך יוכלו להיראות הדמוקרטיות של העתיד שיצטרכו לאזן בין בינות מלאכותיות לאנושיות.

מראיין: ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים ובינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב

מרואיינת: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

יעל גולדמן – אשת תקשורת ושחקנית – מגיעה לפרק של "מה ה־FOODISH שלך?" ומביאה איתה מבט כנה ומפוכח על המטבח הביתי, על הזיכרונות מהבית בקריית אונו ועל המשמעות של "להיות ישראלית" דרך הצלחת והלב.

בשיחה עם מרב אורן, היא חוזרת לילדות לצד אמא קרייריסטית וסבתא פולנייה שהחזיקה את סודות הטעם בידיים. גולדמן משתפת בפתיחות על הבחירה שלה לבשל עבור בנותיה למרות שהיא לא מגדירה את עצמה כבשלנית, על החשיבות של יצירת שולחן אוכל שסביבו "קורים החיים", ועל ההעדפה הברורה לאוכל פשוט ונטול מניירות על פני מטבחי עילית מתוחכמים.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

שיחת עומק בסדרת הפודקסטים של המרכז למחקר יישומי של הסיכונים לדמוקרטיה.

מארח העיתונאי האזרחי, ד"ר מיכאל מירו מארח את ד"ר זאב לרר, ראש תחום סוציולוגיה בבית הספר למדעי ההתנהגות, וראש המכון לחקר זהויות ישראליות במרכז האקדמי פרס.

לשיחה מעמיקה על הרגע המכונן שבו עוצבו היסודות הארגוניים של מדינת ישראל.

הדיון חוזר אל כ"ט בנובמבר 1947 לא כאל אירוע סמלי או נס היסטורי, אלא כנקודת מפנה מוסדית, שבה נבנה מנגנון שלטוני ריכוזי שעיצב את יחסי הכוח במדינה שבדרך.

ד"ר לרר מציג קריאה ביקורתית של מושג ה"ממלכתיות", וטוען כי המעבר מהיישוב למדינה לא היה תהליך אורגני, אלא תוצאה של כפייה פוליטית וארגונית מכוונת,

שביססה את עליונות המנגנון המפלגתי על פני יוזמות חברתיות אחרות.

השיחה בוחנת כיצד בחודשים הקריטיים של 1947 נוצרו מנגנוני ביורוקרטיה, מיון והדרה, וכיצד המבנה ההיררכי שנבנה אז קבע מי יהיו האליטות של המדינה ומי יוותרו מחוץ למוקדי הכוח.

שאלה מרכזית בפרק עוסקת במתח שבין היחיד לבין המנגנון: הרגע שבו קהילה אזרחית מגוונת הפכה לנתינות של מערכת שלטונית, והשלכותיו ארוכות הטווח על הדמוקרטיה הישראלית.

בסיום הפרק מודגש הקשר בין ההיסטוריה הארגונית של הקמת המדינה לבין המשברים המוסדיים של ישראל בהווה.

הפרק מציע זווית אקדמית ביקורתית ונגישה, ומזמין את המאזינים להבין כיצד ה"קוד הגנטי" של המדינה ממשיך לעצב גם כיום את יחסי הכוח, האחריותיות והדמוקרטיה בישראל.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

הפרק הוקלט באנגלית. איך חוויה אישית מטלטלת הופכת למנוע של חדשנות עולמית? ואיך לימודים באוניברסיטה יכולים להפוך לכלי אסטרטגי לבניית חברה בשווי מאות מיליוני דולרים?

בפרק הזה של תל אביב 360 בשיתוף ג'רוזלם פוסט אנחנו מארחים את עומר דוד כליף, מייסד-שותף ומנכ״ל Innoviz Technologies ובוגר אוניברסיטת תל אביב. הפרק הוקלט במסגרת סדרת הפודקסט של ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב

כליף מספר כיצד פציעתה הקשה של אחותו בתאונת דרכים חידדה עבורו את הצורך בשינוי עמוק בתעשיית הרכב – ומדוע הוא רואה ברכב האוטונומי לא מותרות טכנולוגית אלא מהפכת בטיחות מצילת חיים. נדבר על פיתוח טכנולוגיית LiDAR המאפשרת ראייה תלת-ממדית לרכבים אוטונומיים, על העבודה עם יצרניות רכב גלובליות כמו BMW, ועל הדרך להפוך לחברה ישראלית ציבורית שגייסה מאות מיליוני דולרים.

לצד הסיפור העסקי, עומר משתף בתובנה מרכזית מהלימודים באוניברסיטת תל אביב: לא ללמוד רק את הטכנולוגיה העדכנית ביותר — אלא ללמוד איך לחשוב, איך לגשת לבעיה חדשה, ואיך לבנות את היסודות שמאפשרים להתמודד עם אתגרים מורכבים בעולם האמיתי.

שיחה על חזון, על מנהיגות טכנולוגית, ועל הכוח של השכלה שמלמדת לחשוב קדימה

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

בפרק מיוחד לציון 80 שנה למשפטי נירנברג, פרופ' דינה פורת, מהיסטוריוניות השואה הבולטות בעולם, חושפת תובנה היסטורית מטלטלת: למרות המחשבה המקובלת, השואה כפשע נפרד וייחודי מעולם לא עמדה למשפט בנירנברג.

​בשיחה עם ד"ר מיכאל מירו, מסבירה פרופ' פורת את הדינמיקה המורכבת של שנת 1945:

​הפרדוקס היהודי: כיצד מלומדים יהודים (כמו הרש לאוטרפחט ורפאל למקין) היו אלו שטבעו את המונחים "פשעים נגד האנושות" ו"ג'נוסייד", אך המונח "רצח עם" הושמט במכוון מכתבי האישום בנירנברג.

​הסיבות להשתקה: מדוע בעלות הברית – ארה"ב, בריטניה, ברה"ב וצרפת – נמנעו מלהתמקד בגורל היהודי? החל מהיעדר מדינה וצבא יהודי, ועד לחשש מחשיפת חלקן של בעלות הברית עצמן במחדלי הצלה, סגירת שערים ושיתוף פעולה מקומי בארצות הכבושות.

​התיקון של משפט אייכמן: מדוע משפט אייכמן בירושלים היה למעשה ה"תשובה" המוסרית וההיסטורית למשפטי נירנברג, והמקום הראשון שבו השואה קיבלה את מרכז הבמה המשפטית.

​ההשלכות עד ימינו: מדוע העם הגרמני, כחברה, מעולם לא עמד למשפט על חלקו בשואה, וכיצד אלפי אנשי אס-אס שוחררו לבתיהם זמן קצר לאחר המלחמה.

​שיחה נוקבת שמנפצת מיתוסים על צדק ומשפט, ומזכירה שגם "האמת ההיסטורית" היא לעיתים תוצאה של אינטרסים פוליטיים ופרוצדורות יבשות.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

תכנית המדע הפופולארית "תפסת מרובה" משלבת הרבה מדע והרבה הומור

והפעם עולם הדבורים. האם הדבורים בישראל נעלמות? איך מחול הדבורים מושפע מהאזימוט לשמש ואיך זה קשור לאריסטו.

למה "תעשיית הייצוא של דבורי הבומבוס" חיונית לגידולי עגבניות החממה ומהו הטפיל הקטלני שמאיים על דבורי הדבש

בהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ביה"ס לזואולוגיה וביה"ס סגול למדעי המוח וד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה.

בפרק מתארחים:

פרופ׳ שרון שפיר, ראש מרכז טריואקס לחקר הדבורים, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית.

הלל שרייר, מייסד שותף ומנהל מחלקת המחקר בביוויז טכנולוגיות.

ד"ר יהונתן כנעני, אנטומולוג. עסק במחקר בתחום הסוציוביולוגיה ואקולוגיה התנהגותית כיום בעלים של Agrobee

ד"ר נורית אליאש, חוקרת דבורי דבש ואקריות במכון שמיר למחקר, מופ של משרד המדע, ואוניברסיטת חיפה

פרופ' יעל מנדליק, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

שיחת עומק בסדרת הפודקסטים של המרכז למחקר יישומי של הסיכונים לדמוקרטיה, בערוץ תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב.

ד"ר מיכאל מירו מארח את פרופ' גידי רהט, חוקר בכיר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה,

לשיחה מעמיקה על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית בעת משבר. הדיון עוסק בחוסר היציבות הפוליטית ובשורשי ריבוי מערכות הבחירות בישראל.

פרופ' רהט מנתח את שיטת הבחירות היחסית, מצביע על מגבלותיה ומעלה אפשרויות לרפורמה.

שאלה מרכזית בפרק היא הירידה באמון הציבור במוסדות הנבחרים והדרכים לשיקומו. השיחה בוחנת כיצד שסעים חברתיים באים לידי ביטוי בזירה הפוליטית ומשפיעים על קבלת החלטות.

מוצגות הצעות חדשניות, ובהן שילוב בחירות אזוריות, הנהגת רשימות פתוחות והקמת אסיפת אזרחים.

הצעות אלו מבקשות לחזק את הקשר בין הבוחר לנבחר ולהרחיב את ההשתתפות האזרחית.

הפרק מציע זווית אקדמית נגישה ומעוררת מחשבה. זהו פרק המיועד למי שמבקש להבין כיצד ביזור הכוח הפוליטי יכול להשיב את הכוח לידי האזרחים,

להגביר את האחריותיות של הפוליטיקאים ולחזק את הדמוקרטיה הישראלית בעת משבר.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

פרק מיוחד לכל חובבי הריצה, לכל המרחקים, לקראת אירוע מרתון ת״א, פרק שבו אתם שאלתם ואנחנו ענינו!

למשל,

איך להתאמן בשבוע שלפני האירוע.

מתי והאם צריך להעמיס פחמימות.

כמה זמן רץ שרגיל לרוץ 10 קמ צריך להתכונן כדי לרוץ חצי מרתון?

כמה ג'לים לצרוך בתחרות לפי כל מרחק ריצה.

האם כדאי לשמור ליום התחרות את החולצה היפה והנעליים החדשות שרכשתם במיוחד, ליום המירוץ.

אילו תוספים יועילו לכם.

ולכל הרצים, בכל המרחקים - איך מתנהלים ביום שלפני ובבוקר המרוץ.

״פוד על הדופק" עם פרק חדש ממש במאני-טיים לפני מרתון בנק לאומי תל אביב

ובפרק מירי נבו מארחת את ד״ר צחי כנען וניר בדולח שעונים על שאלות שאתם שאלתם!

ועוד המון תשובות ומידע שכל אחד ואחת מכם שיגיעו למרתון תל אביב, בכל המרחקים, חייבים לדעת!

רוצו להאזין לפרק ושתפו אותו עם החברים והמשפחה שיעמדו לידכם בקו הזינוק

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

גם יאיר סאקוב, מנהל מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב התארח אצלנו ביום הפתוח, וסיפר על המרכז שמחבר בין סטודנטים, חוקרות וחוקרים, תעשייה ומשקיעים, ומעודד יזמות כבר במהלך הלימודים.

בשיחה עם עדי ולצר, מנהלת חדשנות דיגיטלית ותוכן באגף השיווק של אוניברסיטת תל אביב, דיברנו על:

למה לא כדאי לחכות לסיום התואר כדי להתחיל להפוך רעיונות מחלום למציאות

איך אפשר לשלב יזמות עם תואר ראשון או תואר שני

אילו כלים, תכניות וליווי מקבלים סטודנטים שרוצים להקים מיזם

ואיך האוניברסיטה תומכת בחשיבה יזמית , כולל ביזמות חברתית

מרכז היזמות פתוח לסטודנטים מכל הפקולטות והתחומים – מטכנולוגיה ומדעים ועד מדעי הרוח והחברה – ומאפשר להפוך רעיונות למציאות כבר בזמן הלימודים.

הפרק הוקלט במסגרת היום הפתוח של אוניברסיטת תל אביב בתאריך 5.2.26, בו אלפי מתעניינים ומתעניינות לתואר ראשון ולתואר שני הגיעו לקמפוס כדי לחשוב בגדול על העתיד שלהם.

אם אתם שוקלים לימודים באוניברסיטת תל אביב ורוצים לדעת איך אפשר לחשוב בגדול ולהתחיל לפעול כבר עכשיו – הפרק הזה בשבילכם.

לכל הראיונות של סטודנטים שחושבים בגדול:

גבי דיאמנט הוא בוגר MBA מאוניברסיטת תל אביב, שהקים ומנהל את חברת BRIDGEWISE – פלטפורמת AI להנגשת מחקר והשקעות בזירה הבינלאומית.

ביום הפתוח דיברנו על:

איך לימודי MBA תרמו לחשיבה אסטרטגית ולניהול חברה

הדרך מהאקדמיה להקמת סטארט־אפ גלובלי

חשיבה יזמית בקנה מידה בינלאומי

המראיינת: עדי ולצר, מנהלת חדשנות דיגיטלית ותוכן באגף השיווק של אוניברסיטת תל אביב.

הפרק הוקלט במסגרת היום הפתוח של אוניברסיטת תל אביב בתאריך 5.2.26, בו אלפי מתעניינים ומתעניינות לתואר ראשון ולתואר שני הגיעו לקמפוס כדי לחשוב בגדול על העתיד שלהם.

לכל הראיונות של סטודנטים שחושבים בגדול:

גל שיינבטר היא בוגרת תואר ראשון בניהול מאוניברסיטת תל אביב וכיום סטודנטית ל־MBA באוניברסיטה. במקביל ללימודיה היא מכהנת כיו״ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות.

בפרק הזה של פודקסט היום הפתוח היא מספרת:

איך מגיעים לתפקיד יו״ר אגודת הסטודנטים

למה חיי קמפוס ומעורבות סטודנטיאלית הם חלק בלתי נפרד מחוויית הלימודים

איך הלימודים עזרו לה לפתח כישורי מנהיגות וניהול שמשמשים אותה גם מחוץ לכיתה

המראיינת: עדי ולצר, מנהלת חדשנות דיגיטלית ותוכן באגף השיווק של אוניברסיטת תל אביב.

הפרק הוקלט במסגרת היום הפתוח של אוניברסיטת תל אביב בתאריך 5.2.26, בו אלפי מתעניינים ומתעניינות לתואר ראשון ולתואר שני הגיעו לקמפוס כדי לחשוב בגדול על העתיד שלהם.

לכל הראיונות של סטודנטים שחושבים בגדול:

ליאור קורבייניקוב הוא סטודנט שנה רביעית לתואר ראשון כפול בהנדסת חומרים ובכימיה באוניברסיטת תל אביב, וחבר פעיל במועדון החלל של האוניברסיטה. יחד עם חברים וחברות להוא תכנן ופיתח רובר מתקדם שנועד להתמודד עם תנאי שטח קיצוניים, אפילו במאדים!

בפרק דיברנוו על:

איך משלבים פרוייקטים תובעניים יחד עם לימודים מאתגרים

התמיכה של אוניברסיטת תל אביב ליוזמות סטודנטיאליות

המראיינת: עדי ולצר, מנהלת חדשנות דיגיטלית ותוכן באגף השיווק של אוניברסיטת תל אביב.

הפרק הוקלט במסגרת היום הפתוח של אוניברסיטת תל אביב בתאריך 5.2.26, בו אלפי מתעניינים ומתעניינות לתואר ראשון ולתואר שני הגיעו לקמפוס כדי לחשוב בגדול על העתיד שלהם.

לכל הראיונות של סטודנטים שחושבים בגדול:

בפרק הזה של פודקסט היום הפתוח של אוניברסיטת תל אביב, אירחנו את רוני ארדן, דוקטורנטית להנדסת סביבה באוניברסיטת תל אביב. רוני החלה את דרכה בתואר ראשון בהנדסת מכונות, המשיכה לתואר שני בהנדסת סביבה, וכיום משלימה דוקטורט בתחום.

במהלך התואר השני ביצעה מחקר סביבתי בהודו, שעסק בזיהוי בריכות שפכים מסוכנות באזורים כפריים – בעיה בעלת השלכות בריאותיות וסביבתיות חמורות. היא פיתחה כלי מבוסס ניתוח צילומי לוויין שמאפשר למפות ולדרג רמות סיכון של מקורות זיהום מים, כלי שיכול לסייע לרשויות בקבלת החלטות ולהיות מיושם במדינות נוספות בעולם.

בפרק נדבר על:

מחקר סביבתי עם אימפקט בינלאומי

שילוב בין תחומי הנדסה שונים במהלך הלימודים

התמיכה והליווי שמקבלים מהסגל באוניברסיטת תל אביב

המראיינת: עדי ולצר, מנהלת חדשנות דיגיטלית ותוכן באגף השיווק של אוניברסיטת תל אביב.

הפרק הוקלט במסגרת היום הפתוח של אוניברסיטת תל אביב בתאריך 5.2.26, בו אלפי מתעניינים ומתעניינות לתואר ראשון ולתואר שני הגיעו לקמפוס כדי לחשוב בגדול על העתיד שלהם.

לכל הראיונות של סטודנטים שחושבים בגדול:

הפרק מוקלט באנגלית: בפרק זה של תל אביב 360 משוחח ג'ייק לוזניק, מנהל דסק החדשות המתפרצות של The Jerusalem Post, עם תומר ראב״ד, יו״ר קבוצת בזק. הפרק הוקלט במסגרת סדרת הפודקסט של ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב.

במהלך הפרק, תומר ראב"ד מתייחס להיותה קבוצת בזק, חברת התקשורת הגדולה בישראל. "בזק מחברת בין כל חלקי המשק — מקצה לקצה. אנחנו מחברים כל מגזר בישראל, ובמקביל מספקים קישוריות לעולם ולאזור. הכול מתחיל ונגמר בתקשורת," הוא אומר. "ישראל מדורגת כיום במקום השביעי בעולם במהירות הגלישה הממוצעת. אנחנו מאפשרים את קיומן של ‘סטארט-אפ ניישן’ ו’סקייל-אפ ניישן’ — כל מילות הבאזז האלה לא היו קיימות בלי תשתיות תקשורת מתקדמות".

כ-70% ממשקי הבית בישראל מחוברים כיום לסיבים אופטיים, מחציתם על גבי רשת בזק. “כל מה שקורה בשוק — בטכנולוגיה, בביטחון, בממשלה ובעולם העסקי — מתחיל ונגמר בתשתיות תקשורת,” מדגיש ראב״ד.

ראב״ד הוא בוגר תואר כפול במשפטים ובכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו הכיר את אשתו, שלמדה אף היא משפטים. לאחר קרוב לעשור בארצות הברית שבו לישראל עם ילדיהם. “תמיד היינו מאוד מחוברים לישראל — המשפחה והחברים שלנו כאן,” הוא מסביר. "השילוב בין חשיפה גלובלית לבין עשייה מקומית הוא חשוב, אבל אני רואה את העתיד שלי ושל משפחתי בישראל".

בהתייחסו לשנות לימודיו באוניברסיטה, הוא מספר: “באוניברסיטת תל אביב מצאתי את עצמי כסטודנט. לצד הלימודים והבחינות, השקעתי רבות בחיים החברתיים וביצירת קשרים. נטוורקינג הוא מפתח לכל מה שאני עושה היום — הוא משפר אותך כאיש מקצוע וכאדם. אתה מכיר יותר אנשים ויש לך יותר השפעה".

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

נועה רוזין – יוצרת תוכן, מגישת טלוויזיה ואשת סטייל – מגיעה לפרק של "מה ה־FOODISH שלך?" ומביאה איתה ניחוחות מרמת גן של פעם, זיכרונות משולחן השבת ותובנות על אירוח כדרך חיים.

בשיחה עם מרב אורן, היא חוזרת לבית ילדותה, לימים שבהם קטלוג מתכונים מגזרי עיתונים היה הפרויקט היצירתי הראשון שלה. לצד הסיפורים על הטלפון הקבוע לסבא וסבתא בשישי בערב, רוזין משתפת איך תרבות האירוח שספגה הפכה לקריירה משגשגת, ולמה היא רואה באוכל אמצעי לחיבור אנושי עמוק.

וגם: מה הסוד של השניצל ברוטב חרדל שעובר במשפחה.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

שיחת עומק "מדברים דמוקרטיה" בסדרת הפודקסטים של המרכז למחקר יישומי של הסיכונים לדמוקרטיה, בערוץ תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב.

ד״ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי וחוקר מדע המדינה, מארח את פרופ’ יששכר (איסי) רוזן־צבי, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחוקר בתחומי סדר הדין האזרחי,

המשפט הסביבתי ודיני השלטון המקומי, לשיחה הבוחנת את יחסי הגומלין והמתחים שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, ומציעה פרספקטיבה מחקרית עדכנית על מקומו של

השלטון המקומי בדמוקרטיה הישראלית.

הפרק עוסק בתפקידה של הרשות המקומית כדרג השלטוני הקרוב ביותר לאזרח, וביתרונותיה ביכולת לספק שירותים ציבוריים יעילים, מהירים ומותאמים לצרכים המקומיים.

דיון עומק בהשלכות המשפטיות והדמוקרטיות של העברת סמכויות ותקציבים מהממשלה לרשויות המקומיות, בשאלת צמצום הפערים בין רשויות חזקות לחלשות

באמצעות מנגנוני איזון, ובחשיבותה של דמוקרטיה מקומית פעילה להגברת מעורבות אזרחית ולחיזוק האמון הציבורי במוסדות השלטון.

בשיחה זאת נבחן תפקודו של השלטון המקומי בעת משברים לאומיים – ובראשם משבר הקורונה – כעדות ליכולתו לשמש גורם מרכזי, יעיל וחיוני בניהול מצבי חירום.

הפרק מציע שילוב ייחודי של ניתוח משפטי, תובנות ממדע המדינה וניסיון אזרחי מהשטח, ומהווה הזמנה לחשיבה מחודשת על חלוקת הכוח

בין חלוקת הכוח בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

ד״ר תומר פדלון, ד״ר שרה פיינברג ויובל פלג דנים באופן שבו מדינות שורדות מתקפה אווירית מתמשכת, תוך השוואה בין ישראל לאוקראינה. השיחה בוחנת מדוע הגנה אווירית אפקטיבית אינה נשענת על יירוט בלבד, אלא על שילוב בין הגנה אקטיבית, הגנה פסיבית ופעולה התקפית לשימור חוסן מדינתי וחברתי תחת מתקפות טילים וכטב״מים לאורך זמן

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

ואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו.

זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה.

במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן.

אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי.

איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים בה כל יום היום, כל היום - ומצד שני לא מבינים אותה?

בסדרה הזו של "תל אביב 360" ננסה לעשות שני דברים: להבין את הרעיונות בבסיס מכניקת הקוונטים, ויותר מזה - להתפעם מהיופי שלה.

אני דרור פויר, ואתם על עוד סדרה של סקרנות יתר מבית "360 - הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב"

__________________________

רבים מאבות הפיזיקה הקוונטית - ביניהם שרדינגר, בוהר, הייזנברג ועוד - התעניינו בפילוסופיה מזרחית וחשו שהיא מספקת תשובה לחידות הגדולות של העולם המיקרוסקופי. עם פרופסור צהר, החוקר את ההסטוריה וההיסטוריה של הפילוסופיה של המחשבה הבודהיסטית, שוחחנו על על הקשר בין שתי העולמות, על התמודדות עם חוסר המהות והיחסיות בין כל הדברים ועל הריקות שנמצאת בבסיס של הכל.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

תזונה בפעילות אירובית היא לא רק עניין של מקצוענים, והיא גם לא רשימת חוקים נוקשה.

היא כלי שעוזר לנו לרוץ חזק יותר, להתאושש טוב יותר, ובעיקר – להגיע לקו הזינוק וגם לקו הסיום רגועים ובטוחים.

בפרק הזה של ״פוד על הדופק״ מירי נבו מארחת את ד"ר צחי כנען, ויחד נדבר על תזונה בגובה העיניים, נעשה סדר במידע, ובתפיסות שגויות לכל מי שעומדים להשתתף במרתון תל-אביב, וגם למי שפשוט אוהבים לרוץ.

למי שרץ חמישה קילומטרים בפעם הראשונה, ולמי שמכוון למרתון מלא.

מה אוכלים לפני, תוך כדי ואחרי. מה כדאי ומה לא כדאי לאכול? פחחמות, חלבון ושמונים כמה כמה? האם יש תוספים שכדאי לקחת? כדאי להעמיס פחממות לפני יום המירוץ?

כי עדיף שלא תעשו ניסויים ביום המרוץ, וגם לא בהכנה אליו.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

מה המדע יודע ללמד אותנו על פרסום פוליטי

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

עצרתם פעם לחשוב מי יקבל החלטות במקומכם כשכבר לא תוכלו לעשות זאת בעצמכם? ייפוי כוח מתמשך הוא לא רק מסמך משפטי טכני, אלא תהליך עמוק של מחשבה על העתיד (הקרוב או הרחוק), ששומר על זכות הבחירה גם של מי שכבר לא יכול לבחור. עו"ד ליעד סטרולוב מהקליניקה לזכויות אנשים בזקנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם תלמידי הפקולטה, שחר שלו ולירון שביט, על הכלי המשפטי ששינה את שיטת האפוטרופסות, על התהליך האישי והמשפחתי שעובר מי שחותם על המסמך, ועל הזכות שמגיעה לכל אחד להזדקן בדרך שלו.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל להלן הרצאתו של ד"ר שמוליק דובדבני: "שקרים אמיתיים- קולנוע תיעודי בעידן ה-AI"

ההרצאה מבקשת לבחון מחדש את מושגי האמת, האותנטיות והעדות בקולנוע התיעודי בעידן של בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות של יצירת דימויים. מתוך מבט היסטורי, היא מציגה כיצד גם בעבר התקיימו בקולנוע ובמדיה מופעים של טשטוש בין עובדה לבדיה, וכיצד קונבנציות ריאליסטיות שימשו ליצירת רושם של אמינות. בהמשך נידונות דרכי השימוש העכשוויות ב-AI בקולנוע תיעודי – משחזור וחידוש של חומרים ארכיוניים, דרך הסוואה והגנה על זהות מצולמים, ועד שילוב יצירתי של תוכן סינתטי בתוך נרטיבים לא בדיוניים. ההרצאה בוחנת את הפוטנציאל האסתטי והפוליטי של כלים אלו, לצד הסיכונים הטמונים בהם לערעור האמון במדיום התיעודי. נדון בשאלות אתיות של גילוי נאות, הסכמה, אחריות יוצרים ויחסי כוח בין טכנולוגיה, יוצר וצופה. בנוסף, ההרצאה בוחנת כיצד ריבוי דימויים מזויפים והתגברות טענות ה-fake משנים את מעמד הדימוי הארכיוני ואת תפקיד הדוקומנטריסט, ומהי המשמעות של שינויים אלה להבנת הקולנוע התיעודי בעתיד ואפשרות קיומו.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

פודקאסט מיוחד של המרכז לפיתוח קריירה בדקאנט להצלחה מיריד התעסוקה הטכנולוגי

שיחות קצרות מהיריד הטכנולוגי על הזדמנויות, תפקידים ומה שביניהם

משתתפים:

מנהלת המרכז לפיתוח קריירה – ספי כהן-בנעים

מישל טרילניק, מנהלת צוות גיוס, צ'ק פוינט.

סיסקו – איילת גוטניק – מנהלת גיוס בסיסקו

פאנל סטודנטים:

טים קושמרו, בוגר מדעי המחשב ועובד כיום מהנדס תוכנה בחברת F5 (סקיוריטי)

אמיר כלפון, סטודנט לתואר כפול בפיזיקה והנדסת אלקטרוניקה – בתהליך חיפוש.

טליה - סטודנטית לביורפואה, שנה ב'

מנחה: שחר שלום, בוגרת תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל, הפקולטה להנדסה אוניברסיטת ת"א

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו.

זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה.

במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן.

אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי.

איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים בה כל יום היום, כל היום - ומצד שני לא מבינים אותה?

בסדרה הזו של "תל אביב 360" ננסה לעשות שני דברים: להבין את הרעיונות בבסיס מכניקת הקוונטים, ויותר מזה - להתפעם מהיופי שלה.

אני דרור פויר, ואתם על עוד סדרה של סקרנות יתר מבית "360 - הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב"

__________________________

תורת המיתרים ויקומים מקבילים. עם פרופסור ירון עוז, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת תל אביב

פרופסור ירון עוז הוא מהפיזיקאים התאורטיקנים המשמעותיים בישראל, עם עבודות על תורת השדות הקוונטית, כבידה קוונטית, תורת המיתרים, חורים שחורים, ועוד.

שיחה מרתקת על נושאים שמותחים את גבולות ההבנה האנושית: על סדקים שיודעים אם חלקיק עבר דרכם, על כבידה קוונטית, על תיאוריית המיתרים שמנסה ליישב בין היחסות לקוונטים, על יקומים מקבילים ועקרון ההולוגרפיה - שלפיו כולנו חיים ביקום דו ממדי.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

התיאטרון מספק רגעי קסם ותורם תרומה חשובה לתרבות ולחברה, אך הוא גם עסק כלכלי המפרנס אנשי יצירה. ציפי פינס שמנהלת את תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר כבר למעלה מ-30 שנה, והפכה אותו לאחד ממוסדות התרבות החשובים בישראל, משתפת בפודקאסט את התובנות שלה לגבי ניהול של תיאטרון בישראל: איך קובעים רפרטואר? איך מושכים קהל? איך מלהקים שחקנים? איך קובעים תקציב? ואיך שומרים על חיוניות לאורך שנים

ציפי פינס, תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר

פרופ' כרמית תדמור, הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א

פרופ' יוסי שפיגל, הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א

0:00 ㅤהקדמה

1:35 ㅤניהול, פיקוד, ומנהיגות

3:20 ㅤהמושג "אחרי"

3:45 ㅤאלמנט הניהול – בניית תקציב

4:30 ㅤמנהיגות מתחילה עם חזון

6:45 ㅤתקציב וניהול: הגדרת מטרות

9:50 ㅤבקרה ודיווח

10:45 ㅤמסמך הרמזור

11:45 ㅤמלחמה מתמדת במטכ"ל על הקצאת התקציב הצה"לי

12:20 ㅤאיך התפתח חיל האוויר?

15:15 ㅤמבחן התוצאה: חיל האוויר צריך לנצח "בכל מקום שבו הוא הגיע לתחרות"

17:20 ㅤהצלחות חיל האוויר "מעולם לא נראו 4 טנקים מרחפים מעל דמשק"

18:00 ㅤדבקות במשימה: מרחב ההחלטה של המוביל

20:00 ㅤאיך מטפחים את מרחב ההחלטה של המוביל? התקיפה בדמשק ביום כיפור

23:15 ㅤסמכות באה עם אחריות

24:45 ㅤאיך מגיבים לשגיאות?

27:00 ㅤתרבות התדריך והתחקיר

32:45 ㅤהקריירה הצבאית של חלוץ

34:30 ㅤחיל אוויר בנוי על תחרות אישית "אתה רוצה להיות בשפיץ"

36:00 ㅤתחרות היא כלי מפרה

39:30 ㅤבקרה ומעקב אחרי טייסים

41:15 ㅤבניית תשתית של מצוינות

43:45 ㅤעוצרים וחוזרים ליסודות

45:30 ㅤשקיפות: הערך הבסיסי הוא אמת

47:20 ㅤ"לי זה לא יקרה"

48:30 ㅤאחריות: כסף לא קונה אנשים מתים

50:20 ㅤירידה "לקו הייצור"

51:30 ㅤהרציפות התהליכית בחיל האוויר

53:50 ㅤהאקדמיזיציה של קורס טיס

55:50 ㅤטייסי המילואים והתרבות הארגונית של חיל האוויר

56:50 ㅤבוגרי חיל האוויר בעולם האזרחי: כלים לחיים

59:10 ㅤהערך של ידע חיצוני של אנשי מילואים

59:45 ㅤחיל האוויר וצה"ל רבתי

1:01:00 ㅤאנשי המילואים: "בוא"

1:03:30 ㅤ"שגר ושכח: אתה נותן הוראה והיא תקרה"

1:05:45 ㅤניהול אנשים: "אנשים הם בני אדם... הם צריכים יחס, לטוב ולרע"

1:07:00 ㅤתכנון ארוך טווח כבסיס להצלחה

1:08:00 ㅤאחריות אישית: הסקת מסקנות

1:10:15 ㅤלקחים לעולם העסקי

1:11:45 ㅤדברי סיום: "יש לנו חיל אוויר יוצא דופן באיכותו"

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

אתם אוהבים לרוץ? אתם חולמים לרוץ? זה הפרק בשבילכם 🏃🏃‍♀️

🎧 בפרק החדש של ״פוד על הדופק״ מירי נבו מארחת את ניר בדולח, דוקטורנט לפיזיולוגיה של המאמץ, מאמן קבוצה לאימוני סבולת, בשיתוף עם מרתון ״בנק לאומי תל אביב״. בפרק אנחנו מדברים על ריצה, מהצעד הראשון ועד קו הזינוק של מרתון תל אביב. וזה מתאים לכולם - מי מכם שרוצים לרוץ 5 ק״מ ועד למרתון מלא, מי מכם שכבר נמצאים עמוק בהכנות ועד לאלה שרוצים לעשות את הצעד הראשון.

בפרק -

• האם ריצה מתאימה לכולם, ואיך מתחילים
• איך מחלקים קצבים ועומסים
• איך יודעים שריצה ארוכה הייתה טובה – ולא הרסנית
• שילוב אימוני התנגדות כחלק מתכנית האימונים לשיפור הריצה ומניעת פציעות
• כמה אימונים בשבוע באמת מספיקים
• עקרונות לניהול יום המירוץ וקבלת החלטות נכונה בזמן אמת

פוד על הדופק - נולדנו לרוץ - לכל מרחק שתבחרו!

לינק למחקר:

אירחנו את פרופ' אפרת ברון-הרלב, מנכ"לית מרכז שניידר לרפואת ילדים. איך קריירה שהחלה בהחלטה להתחיל לימודי רפואה שלושה ימים בלבד אחרי השחרור, המשיכה לבחירה בטיפול נמרץ ילדים – המקום הכי אינטנסיבי בבית החולים – והגיעה עד לפסגות הניהול של בתי החולים הגדולים בישראל?

בשיחה פתוחה שוחחנו על ההבדל בין ניהול בית חולים לילדים לבין מבוגרים, על משבר האמון סביב חיסונים ואיך מייצרים תחושת מוגנות לכל משפחה שנכנסת בשערי בית החולים.

היא מספרת גם על הרגעים בהם הביטחון הלאומי נשמט, וחושפת את מאחורי הקלעים של הקמת "מחלקת השבים" – המקום הראשון שקלט וחיבק את הילדים והמשפחות שחזרו מעזה.

פרופ' הרלב מספיקה לעשות כל כך הרבה, ועדיין – אם תצטרכו אותה, ייתכן ותראו אותה מזגזגת בין מכוניות על אופנוע כדי להגיע ולעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב: לעזור לאנשים.

00:00 ㅤפתיח

03:50 ㅤטיפול נמרץ ילדים

16:26 ㅤחיסונים ומה שביניהם

30:53 ㅤניהול וקריירה

47:08 ㅤניהול במהלך קורונה

52:53 ㅤתרבות ארגונית

57:33 ㅤילדים הם מעל ומעבר

1:02:05 ㅤמחלקת השבים

1:11:31 ㅤהעתיד

1:20:10 ㅤ60 שניות

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

דואליות גל חלקיק / החתול של שרדינגר / אי ודאות / שזירה / מנהור / סופר פוזיציה… מאה שנה עברו מאז שבאה לעולם מכניקת הקוונטים והפכה אותו.

זו אולי התיאוריה הכי מדויקת שנכתבה אי פעם, אבל גם זו שהכי פחות ברורה לנו… לחלקיק אין מסלול או מיקום עד שאתה מודד אותו, אין סיבה ותוצאה כמו שההיגיון שלנו מבקש, אין קודם ואחר כך… מאוד מאוד מוזר. הפרדוקסים והסתירות שבה הם מעל לכוחה של האינטואיציה, המחשבה והשפה.

במקום היגיון, מכניקת הקוונטים מציעה לנו עולם של הסתברויות ומצבים מוזרים בהם חלקיק יכול להיות בכמה אפשרויות בו־זמנית, לתקשר עם חלקיק שנמצא בגלקסיה אחרת, לעבור מחסומים בלתי עבירים. עולם בו חתול יכול להיות גם חי וגם מת בו בזמן.

אבל מכניקת הקוונטים היא לא רק סיפור על מוזרות. זו התיאוריה הכי מצליחה של המציאות החומרית שיש לנו היום, ומנוע פרקטי, יומיומי, של החיים המודרניים: לייזרים, שבבים, MRI, שעונים אטומיים, ניווט מדויק וייצור של חומרים חדשים - אין כיום טכנולוגיה מתקדמת שלא משתמשת בה בהצלחה. מכניקת הקוונטים מכונה "היהלום שבכתר המדע האנושי", ולא בכדי.

איך יכול להיות שמצד אחד כל תחזיותיה התיאורטיות אושרו בניסויים ואנחנו משתמשים בה כל יום היום, כל היום - ומצד שני לא מבינים אותה?

בסדרה הזו של "תל אביב 360" ננסה לעשות שני דברים: להבין את הרעיונות בבסיס מכניקת הקוונטים, ויותר מזה - להתפעם מהיופי שלה.

אני דרור פויר, ואתם על עוד סדרה של סקרנות יתר מבית "360 - הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב"

פוטון בודד באפלה. עם פרופסור עדי אריה מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן

פרופסור עדי אריה הוא חוקר אופטיקה קוונטית שעוסק בהצפנה קוונטית, תקשורת קוונטית ומחשוב קוונטי. שוחחנו על חיישנים רגישים במיוחד שיכולים לגלות פוטון בודד ולחוש גלי כבידה שעוברים במרחבי היקום, על מה עוצר את המחשוב הקוונטי מלפרוץ קדימה, מהי הצפנה קוונטית - וכמובן, על המסתורין העומד בבסיס מכניקת הקוונטים. בואו, רואים את האור!

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

עם הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, תופעת ההגירה הפכה לנפוצה. חלק מהם – מהגרים מרצון, אבל מהגרים רבים הם חלק מתופעה של הגירה כפויה. אלו הם מבקשי מקלט שעוזבים את מדינותיהם בגלל שהם לא חשים בטוחים עוד במקום מגוריהם. מי הם אותם אנשים? כיצד המשפט מגן עליהם? בפרק זה, עו"ד ענת בן דור, מנחת הקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א משוחחת עם תלמידי הפקולטה, נג'ם אבו פני וסיוון אלמשנו, על יחסה של מדינת ישראל למבקשי מקלט, כאשר הם מידפקים בשעריה

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

מרצה : פרופ' אבנר וישניצר, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב

הבכטאשים היו זרם מיסטי לא אורתודוקסי שהיה פופולרי מאוד, במיוחד בקרב שכבות עממיות ברחבי

אנטוליה והבלקן. הזרם הזה פיתח יחס חשדני, חתרני ואף מתריס כלפי השלטון העוסמאני והאורתודוקסיה, יחס

שהתבטא בשירה. חלק מן השירים הללו אומצו בעשורים האחרונים על-ידי גורמים המתנגדים לשלטון השמרני של

ארדואן וקיבלו פרשנויות חדשות.

הטקסט הנדון: "היידר היידר" מאת קוּל נֵסִימִי

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

פרופ' עילית פרבר - סגנית דקאן, החוג לפילוסופיה

במסגרת סדרת ההרצאות 'חברו־ת"א' שנערכות במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, באוניברסיטת תל אביב, אנחנו מביאים את הרצאתה של פרופ' עילית פרבר, סגנית דקאן החוג לפילוסופיה, "על פילוסופיה, פחד מפני המוות, והיכולת ללמוד למות״.

מה בין פילוסופיה, זיכרון, כתיבה אוטוביוגרפית והפחד מפני המוות?

האם אפשר להתיידד עם המוות דרך המחשבה עליו?

מה תפקידו של הדמיון במפגש כזה? ומה לגבי הומור?

במפגש נדונים קטעים נבחרים מתוך המסה ״העיסוק בפילוסופיה משמעו ללמוד למות״ שכתב מישל דה מונטיין ב-1580.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

מרצה: פרופ' גליה פת-שמיר, ראשת מרכז "רוח המקום" - מרכז מנדל למדעי הרוח בקהילה, החוג לפילוסופיה; החוג למזרח אסיה.

במסגרת סדרת ההרצאות 'חברו־ת"א' שנערכו במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, באוניברסיטת תל אביב, אנחנו מביאים את הרצאתה של פרופ' גליה פת-שמיר "עולם כגוף אחד, הצעה מהפילוסופיה של סין"

כאשר אנחנו חושבות וחושבים על דת - אחד המאפיינים הראשונים לה עבור רובנו הוא מושג של אל כל-יכול, נבדל מן העולם וחיצוני לו. אך במחשבה הפילוסופית של סין אין רעיון מקביל, מה אם כן משמש מקור סמכות לעולם בו אנו חיים, ובעיקר לעולם המוסרי? ההוגה ג'אנג דזאי, בן המאה ה-11 בסין, מציע תבנית מחשבה אחרת לגמרי: עולם שבו השמיים, הארץ, והאדם מהווים גוף אחד ומתפקדים בעולם כשותפים בבריאה ואחראים לה. "התחריט המערבי" שלו (西銘 (Xi Ming הוא מסמך אתי אוניברסליסטי יפה'פה, הכתוב כולו בגוף ראשון. הוא מציע יחס של קרבה בין אדם, טבע, וחברה, שבו הכבוד ל"שמיימי" מתבטא בדאגה לחולה, לעני, לגלמוד. בהרצאה הוצגה ראייתו של ג'אנג דזאי כאלטרנטיבה לחשיבה הדיכוטומית של אל מול עולם: לא אציע ביטול של האלוהי, אלא הפיכתו למשימה משותפת של קיום. קריאה זו מזמינה אותנו לשוב ולדמיין את הקודש כמצוי בתוך הדברים, כשדה חיים אחד שבו המוסרי, הטבעי והאנושי מתלכדים.

הטקסט הנדון: התחריט המערבי 西銘 ג'אנג דזאי (1020–1077)

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

הגיע הזמן להיפרד מהמישפטים - ״הצטברה לי חומצת חלב בשרירים, צריך לנער אותם כדי לפזר את חומצת החלב, לקחת הרבה נשימה כדי לפזר את חומצת חלב…״ ועוד כאלה. אז הגיע הזמן שנתמודד עם המיתוס הקרוי ״חומצת חלב״. ב״פוד על הדופק״ נדבר על הדבר

הזה קוראים לו בטעות - ״חומצת חלב״. האם יש בכלל דבר כזה? האם היא זאת גורמת לעייפות שרירים? היום נצלול לעומק של אחד הנושאים החשובים במדעי הספורט, אנחנו כאן כדי להפריד בין מיתוסים למציאות.

אורחת: ד״ר שרון צוק, ד״ר לפיזיולוגיה של המאמץ, מרצה בתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב, ראש בית הספר להוראת החינוך הגופני, המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.

מירי נבו M.Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.

״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.

לינק למחקר:

אחת מכל עשר נשים מתמודדת עם אנדומטריוזיס, אך האבחון עדיין עלול להימשך שנים.

בפרק זה מתארח ד״ר אלעד ברקוביץ׳, מנהל המרכז הרב־תחומי לאנדומטריוזיס בבית החולים שיבא, לשיחה עם שיר שחר, מנהלת תחום מודעות והסברה בעמותת אנדומטריוזיס ישראל ובוגרת אוניברסיטת תל אביב. יחד הם עושים סדר: מהם התסמינים, מתי צריך לחשוד, ואיך אבחון מוקדם יכול לשנות חיים.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:

בפרק זה ד"ר מיכאל מירו מארח את נתנאלה תירוש, יוצרת, שחקנית ואשת רוח, מנכ"לית ומנהלת אמנותית של התיאו-טרון לשיחה עמוקה ומרגשת על המסע שלה בעולם האמנות והחיים. נתנאלה משתפת בפתיחות על האופן שבו היא משלבת בין עולמות היצירה לבין התפתחות אישית ורוחנית.

​שיחה שהיא הזמנה להתבוננות פנימה, ליצירה ממקום של חופש ולגילוי הכוחות שטמונים בכל אחד מאיתנו.

​אם נהניתם מהשיחה, נשמח שתעשו לייק (Like), תירשמו לערוץ (Subscribe) ותשתפו אותנו בתגובות – ממה נהניתם? למדתם?

תרמתם לאחרונה לעמותה? מאחורי התרומה הפשוטה מסתתר עולם שלם של פילנתרופיה, רגולציה ושאלות על ריבונות. בפרק זה אנחנו בוחנים את החברה האזרחית בישראל: כיצד היא מתפקדת, מי מממן אותה, והאם מימון זר מהווה איום או נדבך חיוני בדמוקרטיה? עו"ד גליה פיט מהמכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים משוחחת עם תלמידי הפקולטה, גל ניר ועומרי ולביא, ומסבירה מדוע הדיון על הגבלת מימון זר לעמותות הוא למעשה דיון על חופש הביטוי והפלורליזם בחברה הישראלית.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

מרואיין: מוטי פרלמן, ראש תחום הפקות ודיגיטל, בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה, אוניברסיטת תל אביב

פרק נוסף בסדרת הפודקסטים "וולט דיסני – האיש והאגדה". והפעם, על הלב הפועם של הקסם, אל האלמנט שבלעדיו הפנטזיה לא הייתה שלמה: המוזיקה.

מי מאיתנו לא מכיר את "סופרקליפרג'ליסטיק" של מרי פופינס, את "אקונה מטטה" של מלך האריות או את השיר "עולם חדש" של אלאדין הלוקח את הנסיכה יסמין למסע על מרבד קסמים.

כדי להבין את המהפכה שחולל דיסני,הבטנו אחורה אל ראשית ימי הקולנוע.

בתקופת הראינוע, הסרטים היו אומנם אילמים, אך הקרנתם מעולם לא הייתה שקטה. ליווי מוזיקלי חי של פסנתרנים, נגני עוגב או תזמורות קטנות ליווה את התמונות כבר מהקרנתם הראשונה של האחים לומייר. בתחילה, למוזיקה היה תפקיד פונקציונלי כמעט, למסך את רעש מַקְרֵן הסרטים, אך מהר מאוד היא הפכה לכלי הכרחי.

ההיסטוריה המוזיקלית של דיסני עצמו מתחילה עוד בעידן האילם, בסדרות כמו "קומדיות אליס" (1923-1927) ו"אוסוולד הארנב" (1927-8) שהיו סרטים אילמים, אבל סצנות הריקודים שבהם למשל, סונכרנו עם מוזיקה חיה שהושמעה באולם. הפריצה הגדולה והשימוש הראשון של דיסני בסאונד ומנגינה מוקלטים הגיעו ב-1928 עם "ספינת הקיטור ווילי" זה היה הסרט המצויר הראשון עם סאונד מסונכרן, שבו מיקי מאוס שורק ומנגן לצלילי מוזיקה. בתוך המעבר הזה, המוזיקה בדיסני הפכה לכלי עוצמתי לפיתוח דמויות וקידום העלילה, לא פחות מהגיבורים עצמם. מה שהחל בטכניקה חלוצית של סנכרון צליל ותנועה, התפתח עם השנים לכדי שפה רגשית מורכבת המשתמשת במבני כתיבה קלאסיים, השפעות של ג'אז, ומקצבים אתניים והיפ-הופ מודרני.

איתנו באולפן מוטי פרלמן - מוזיקאי, במאי ומפיק מבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. מוטי הוא גם האיש שכתב וביים את ההפקה המרהיבה "ברוכים הבאים לפנטזיה – 100 שנים לדיסני" ביחד עם הפסנתרן והמנהל המוזיקלי – אנדי פלדבאו. מופע שחגג מאה שנות יצירה של דיסני עם עיבודים סימפוניים לקלאסיקות הגדולות. איתו נדבר על המופע כמובן אבל קודם לכן, ננסה לבדוק את הארכיטקטורה המוזיקלית של וולט דיסני.

לצפייה בשירי המופע ניתן ללחוץ כאן

במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל להלן הרצאתה של פרופ' ליעד מודריק, "איך ניתן להתגבר על הטיות במדע ומחוצה לו?"

כיצד ניתן לבחון תיאוריות מדעיות, ומה בכלל נחשב לתיאוריה מדעית? בהרצאה זו אבחן את השאלות האלה דרך ניסיונות עדכניים לבחון תיאוריות של התודעה מתחום חקר המוח. ראשית, אראה כיצד תיאוריות מרכזיות של התודעה זכו כל אחת, באופן בלתי תלוי, לתמיכה אמפירית — ממצא החושף הטיות אפשריות בתחום. לאחר מכן אתאר את ממצאי קונסורציום Cogitate, שניסה לבחון שתי תיאוריות כאלה — ה-Global Neuronal Workspace וה-Integrated Information Theory — באמצעות שיתוף פעולה בין יריבים. לבסוף, אציג גישה חדשה לייצוג תיאוריות באמצעות מפות ניבויים, תוך שימוש במדדים מתורת הגרפים להערכת המרכזיות של כל טענה. גישה זו ניתנת ליישום גם בתחומים נוספים, והיא מאפשרת בחינה שיטתית ומבוססת עקרונות של תיאוריות מדעיות.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

במסגרת סדרת ההרצאות ב'מועדון הסגל' להלן הרצאתו של פרופ' ארז עציון, ראש המכון לחלקיקים ואסטרו-חלקיקים, אוניברסיטת תל אביב

"זעירים וחמקמקים – מעבדות ענק להבנת מרכיבי היסוד של החומר"

כיצד חוקרים את החלקיקים הזעירים שמרכיבים את עולמנו?

נצא אל מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, ה-LHC שב-CERN, ונראה כיצד מתקני ענק מאפשרים להציץ אל המבנה הבסיסי של החומר.

נכיר בקווים כלליים את המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, נספר את סיפור גילוי בוזון ההיגס בניסוי ATLAS, ונסקור את החיפושים אחר פיזיקה חדשה ואקזוטית.

ההרצאה תינתן על-ידי ארז עציון, חבר בניסוי ATLAS, שישלב בה גם חוויות אישיות מעבודה יומיומית של ניהול מחקר מדעי בינלאומי, רב משתתפים, בניסיון להבין ממה עשוי היקום שלנו.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

במסגרת הרצאות מועדון הסגל, אנחנו מיאים את הרצאתו של פרופ' עודד ליפשיץ, "בין ארכיאולוגיה, היסטוריה ומקרא – על שני אירועים שהתרחשו בירושלים לפני 2627 ו- 2623 שנה"

בהרצאה מרתקת ועתירת מקורות, פרופ' עודד ליפשיץ לוקח אותנו למסע בין כרוניקות בבליות, פסוקי מקרא, ארכאולוגיה והיסטוריוגרפיה – כדי לפענח שני אירועים דרמטיים בתולדות ירושלים: כניעת יהודה לבבל בשנת 609 לפנה״ס, והמצור הבבלי על ירושלים בשנת 598 לפנה״ס.

הסיפור מתחיל במאבק האימפריות: מצרים, אשור ובבל. יהודה, כמו מדינה קטנה בשכונה סוערת, מנסה לשרוד בין המעצמות. פרעה נכו ממנה מלכים, נבוכדנצר כובש ערים, והכרוניקות הבבליות, מסתבר, מדויקות לא פחות מיומן צבאי מודרני. ליפשיץ מראה כיצד ירושלים נכבשה, כיצד הוחלפו מלכים, ואיך יהויכין הוגלה לבבל. אבל הוא גם מדגיש מה לא קרה: העיר לא הוחרבה, בית דוד נשאר בשלטון, והמקדש המשיך לפעול. לא כל מצור הוא חורבן טוטאלי.

אחד הרגעים המסקרנים בהרצאה הוא הדיון במותו המסתורי של יהויקים: האם מת מוות טבעי? נרצח? הושלך מחוץ לחומות כפי שניבא ירמיהו? המקרא שותק וההיסטוריון מנסה לקרוא בין השורות.

מעבר לדרמה ההיסטורית, ההרצאה מדגימה כיצד משלבים טקסטים מקראיים, תעודות בבליות וממצאים ארכאולוגיים לכדי סיפור היסטורי מדויק, מורכב ולעיתים גם מפתיע.

בקיצור: מי שחשב שההיסטוריה של ירושלים היא רק סיפור של חורבן וגאולה, מגלה כאן עולם של פוליטיקה, תמרונים אימפריאליים, ונביא אחד שלא חסך ביקורת מהמלך. וגם: מסתבר שכבר לפני 2,600 שנה היו בירושלים לוחות זמנים צפופים, בריתות מתחלפות, והרבה מאוד לחץ.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

הרצאה נוספת במסגרת "מועדון הסגל" והפעם: הדיבוק שלפני הדיבוק - שונד והתאטרון היידי הפופולרי, 1880-1920 הרצאתה של ד"ר רותי אבליוביץ' במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל.

פרויקט הדיבוק, בהובלת ד"ר רותי אבליוביץ (החוג לאמנות התיאטרון, אוניברסיטת תל אביב), ובמימון מועצת המחקר של האיחוד האיחוד האירופאי (ERC Starting Grant), מתמקד בתיאטרון היידי הפופולרי שפעל במזרח אירופה ובארצות הברית בין השנים 1880-1920. פרויקט הדיבוק בוחן את התמות הדרמטיות, הצורות הפרפורמטיביות והפרקטיקות התיאטרוניות של התיאטרון הזה מתוך התמקדות ביצירותיהם של שני יוצרי תיאטרון מרכזיים: משה הורביץ (1844-1910) ויוסף לאטיינר (1853-1935). הפרויקט משלב מחקר דיגיטלי עם מחקר ארכיוני במגוון סוגי מדיה: מחזות, כתבי יד, צילומים, ספרי זיכרונות ותקליטים מסחריים.

ליבת הפרויקט היא השחזור הטקסטואלי והביצוע התיאטרוני-מוזיקלי של ההצגה המוזיקלית 'דער דיבוק' מאת יוסף לטיינר, אשר הקדימה בדור את הביצוע המפורסם של הווילנע טרופע (משנת 1920) למחזה האיקוני של ש. אנסקי.

בשנים שעברו מתחילת הפרויקט, צוות הפרויקט שיחזר את טקסט ההצגה 'דער דיבוק' מתוך שלוש מחברות לחשנים בכתב יד וכן את המוזיקה מתוך פרטיטורה שנמצאה בארכיון. מתוך השחזור הטקסטואלי והמוזיקלי, למדנו את המחזה והמוזיקה, ויצרנו גרסה למופע (בעברית, ובו משובצות מילים וביטויים ביידיש) שתשמש את הצגת המחזה. העלאת הפרויקט היא חלק ממחקר ממעשי (embodied research), המניח כי על מנת להבין את המופע, על מקצביו ופעולותיו יש לבצעו. ההצגה המוגמרת, שתעלה בינואר 2026, תציג מופע מיודע היסטורית, המגייס שפת מופע עכשווית על מנת ללמוד על ההווה.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

במסגרת סדרת ההרצאות 'חברו־ת"א' שנערכו במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, באוניברסיטת תל אביב, אנחנו מביאים לפניכם את הרצאתו של ד"ר אבי טל מן החוג ללימודי הערבית והאסלאם "האם רב סעדיה גאון היה אחד ממבשרי הנאורות?" אחד האתגרים שמולם ניצב מרצה שעוסק בתרבות הערבית-היהודית של ימי הביניים הוא השאלה כיצד ללמד טקסטים ימי ביניימים (שנכתבו בערבית-יהודית) באופן שהתלמיד הממוצע יתחבר אליהם יותר? איך להגיש את הרעיונות והדמויות שעליהם אני מדבר כך שהלומד ימצא עניין בשיעור, שכן על פניו, מדובר בטקסטים "יבשושיים" ומשמימים, חסרי רלוונטיות לימינו. לדעתי, הפתרון הוא "למסגר" או לקשור את הדברים הנלמדים לרעיונות או לטקסטים מתחומים או מתקופות אחרות, באופן שיפתיע את הלומד. כדוגמה, נבחרו דברי רב סעדיה גאון על מעמד האדם ביחס למלאך. לכאורה נושא חסר משמעות עבור הקורא בן זמננו. אך ייתכן שדברי הגאון תרמו ליצירת אקלים רעיוני אשר הקרין עד הרנסנס והנאורות – שתי תקופות שעיצבו את התרבות המערבית שבה אנו חיים.

הטקסט הנדון: הנבחר באמונות והדעות, מאמר רביעי

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

ד"ר אלמוג בהר, החוג לספרות

במסגרת סדרת ההרצאות חברו־ת"א שנערכו, במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, באוניברסיטת תל אביב, אנחנו מביאים את הרצאתו ד"ר אלמוג בהר, "איך אומרים (בראשית ברא) אלוהים בעברית-יהודית?". במאה ה-10 לספירה תרגם ר' סעדיה גאון את התורה לערבית-יהודית, אך הוא לא קרא לתרגום שלו תרגום אלא תפסיר, וזה הפך להיות טקסט היסוד של הכותאב היהודי, וטקסט מכונן של הערבית-היהודית ותרבותה. נקרא בטקסט כספר לימוד של השפה עברית, כפרשנות פילוסופית וכדגם של תלת-לשוניות, ומנקודת הראשית של אלף שנות ציוויליזציה ערבית-יהודית ניגע בסופה.

הטקסט שעליו נסובה ההרצאה - תפסיר רס"ג, תרגום התורה של ר' סעדיה גאון לערבית-יהודית.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

ד"ר מיכאל מירו מארח לשיחה מרתקת את אודי בן משה, המנהל האמנותי של תיאטרון החאן ואחד מבמאי התיאטרון המוערכים בישראל.

נושאי השיחה:

חזון אמנותי: איך בוחרים רפרטואר לתיאטרון ייחודי כמו "החאן"

מלאכת הבימוי: המעבר מהטקסט הכתוב אל הבמה החיה.

תרבות וחברה: הקשר שבין הקהל ליצירה והשפעת התיאטרון על השיח הישראלי.

ניהול אמנותי: האתגרים וההצלחות בהובלת מוסד תרבותי בירושלים.

הצצה מרתקת למוחו של יוצר שחי ונושם את הבמה, על השילוב שבין קלאסיקה למודרניזם ועל הכוח של אנסמבל שחקנים מגובש.

?עקבו אחרינו: 🔔 הירשמו לערוץ לעוד ראיונות עומק עם דמויות מפתח בתרבות הישראלית. 💬 כתבו לנו בתגובות – מהו המחזה של "החאן" שהכי השפיע עליכם

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

מרואיינת: ד"ר איילת פאר, המחלקה ללימודים קלאסיים – יוון ורומא, אוניברסיטת בר־אילן

כולנו גדלנו על הקסם של דיסני, אבל האם אי פעם עצרתם לחשוב מה באמת מסתתר מאחורי האוזניים של מיקי מאוס? בפרק הראשון של הסדרה החדשה על וולט דיסני ויצירותיו אנחנו יוצאים למסע בעקבותיו אבל אל תטעו, אנחנו לא מדברים רק על ציורים חמודים, אלא על מי שבנה מחדש את המיתוסים של כולנו. דיסני לא תמיד היה סיפור הצלחה. בשנות ה־20 המוקדמות הקים דיסני בקנזס סיטי את Laugh-O-Gram Studio הסטודיו נכשל כלכלית, לא הצליח לשלם לעובדיו, ודיסני עצמו הגיע לעוני קיצוני, אבל הוא השתקם והפך למעצב דמיון גלובלי שהשפיע על כל בית בעולם. בפודקסט שלפניכם דיברנו על הלהיטים הגדולים ששינו את פני הקולנוע: החל מההימור המטורף על "שלגייה ושבעת הגמדים" (שכולם ניבאו לו כישלון חרוץ), דרך המהפכה האמנותית של "פנטסיה", "מרי פופינס" ועד לעיבודים המפורסמים לסיפורים כמו "בת הים הקטנה", "אליס בארץ הפלאות" ועוד.

באולפן אירחנו את ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת בר אילן, כדי להבין את תופעת ה"דיסניזציה". שאלנו אותה איך הפכו אגדות עם אפלות של האחים גרים לסיפורים צבעוניים עם "סוף טוב" ואופטימיות אמריקאית. ננתח איך דיסני השתמש בגיבורים ובמאבקים מהמיתולוגיה היוונית כדי ליצור שלד רעיוני עמוק ביצירותיו, כמעין "הומרוס מודרני" של העידן הטכנולוגי ושאלנו למה אנחנו זקוקים למיתוסים האלה ואיך הם עדיין מצליחים להשפיע עלינו?

הצטרפו אלינו לפרק מרתק של "תל אביב 360", פודקאסט המדע הגדול בישראל, בהנחיית ורד לבקוביץ.

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

האם השעון שלכם באמת יודע איך ישנתם? איך התאמנתם ?

פעם, חיישנים היו נחלתם של ספורטאי-על במעבדות משוכללות. היום? לכל אחד מאיתנו יש מעבדה על היד.

שעונים, טבעות, מדדי HRV, אנחנו מוצפים בדאטה, אבל לעיתים קרובות נשארים בלי תשובות.

האם זה משפר אותנו, או רק הופך אותנו לאובססיביים למספרים?

בפרק החדש של "פוד על הדופק", מירי נבו מארחת את ד״ר אמיר חדיד לשיחה מרתקת על הפער שבין ההבטחה הטכנולוגית למציאות בשטח.

דיברנו על:

הניטור שבאמת מקדם ביצועים.

הרגע שבו המדידה הופכת לרעש מיותר. ֶ

איך לבחור את הכלי הנכון למטרה שלכם.

אנחנו מכינים כעת את פרק ההמשך! יש לכם שאלה שעלתה בזמן השימוש בשעון? מדד שאתם לא בטוחים מה לעשות איתו? כתבו לנו כאן בתגובות.

אורח: ד״ר אמיר חדיד, מרצה וחוקר בחוג פיזיולוגיה של המאמץ, ומנכ"ל ומייסד SENSIFAI HEALTH

מירי נבו M.Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה ומדעי הבריאות אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.

״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.

לינק למחקר:

מרצה: פרופ' ארנון אברון - בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית

במסגרת סדרת ההרצאות 'חברו-ת"א' שנערכו במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, באוניברסיטת תל אביב, אנחנו מביאים את הרצאתו של פרופ' ארנון אברון "מה ברא אלוהים ראשית?" סיפור הבריאה בספר בראשית מעורר כמה בעיות קשות: מתי נבראו השמיים - לפני האור או אחריו, ביום השני? מתי נבראו המים שרוח אלוהים ריחפה מעליהם, ומהי התהום? למה התנינים הגדולים הן החיות המוזכרות בשמן במסגרת בריאת החי ביום החמישי? בהרצאה נציג את פתרונו האלגנטי והלא שגרתי של פרופסור נפתלי הרץ טור-סיני לכל הבעיות הללו, פתרון שמבוסס על ההנחה שהטקסט הנוכחי כולל שיבוש קל של הטקסט המקורי אשר נגרם בגלל שגיאת העתקה. כדוגמה נוספת לגישתו של טור-סיני להבנת המקרא, נציג את פרשנותו המקורית מאוד והמשכנעת לביטוי הקשה ״לפתח חטאת רובץ״ בסיפורו של קין. אני רואה בהרצאה זו הזדמנות להזכיר לקהל המאזינים את עבודותיהם של חוקרי המקרא הדגולים (אך נשכחים) מהעשורים הראשונים שלמדינת ישראל בכלל, ואת עבודתו המיוחדת של פרופ' טור-סיני בפרט.

הטקסט שעליו נסובה ההרצאה - בראשית פרק א'

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

מרואיינת - ד"ר גל מנור, חוקרת ספרות אנגלית, בתו של אהוד מנור ז"ל

עשרים שנה חלפו מאז שנדם קולו הייחודי של אהוד מנור, חתן פרס ישראל שהיה במהלך עשורים רבים הלב הפועם של הישראליות. הזמנו לאולפן את בתו ד"ר גל (גלי) מנור, ושוחחנו איתה על אביה ועל ספר שכתבה "רק מילה בעברית". ספר שהוא מחקר מרתק הבוחן את השירים, את מאפייני כתיבתו של מנור ואת הנושאים הבאים לידי ביטוי בכל פרק בחייו, מילדות ועד זקנה. לכל אלה נלווים ניתוחים ספרותיים וחומרי ארכיון המוצגים בספר לראשונה.

בשיחה עם ד"ר גל (גלי) מנור, מרצה בכירה לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, במכללת לוינסקי לחינוך ובמכללת סמינר הקיבוצים, הקשבנו לא רק למה שאביה כתב אלא גם למה שהשאיר אחריו בין השורות. המילים שכתב אינן רק זיכרון רחוק, אלא פס-קול חי ונושם המלווה אותנו בכל צומת, ברגעים של יגון לאומי כבד ובימים של שמחה משפחתית קטנה. מנור לא היה רק פזמונאי; הוא היה המשורר של הרגש הישראלי, זה שידע לזקק את נופי המושבה בנימינה, את כאב השכול האישי ואת אהבת האדם לשפה שכל אחד מאיתנו מרגיש כאילו הייתה שלו. הספר שכתבה גלי מנור נולד מתוך רצון לעצור לרגע ולהתבונן מחדש במורשתו העצומה של האיש שהעניק לנו נכסי צאן ברזל כמו "אין לי ארץ אחרת", "אחי הצעיר יהודה" ו"בשנה הבאה". ביצירתו שזורים זה בזה החסד והקושי, המקומי והאוניברסלי.

האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ, פודקסט המדע הגדול והמגון ביותר בישראל

_______________

"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א

פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל